התייעלתם. עכשיו מה תעשו עם הזמן שהתפנה?

אנחנו כל הזמן מחפשים דרכים לעשות יותר בפחות זמן. אבל כשאנחנו באמת מצליחים לחסוך זמן, מגיעה שאלה אחרת: מה אנחנו רוצים לעשות איתו?
לפני כמה ימים עלתה לי מחשבה פשוטה לפני השינה.
נניח שאני יודע לעשות משהו שמכניס לי 100 דולר בחודש.
אני עדיין לא יודע איך להפוך את זה ל־1,000 דולר, אבל אני כן יודע להגיע מאפס ל־100.
ואם אני יודע לעשות את זה, אני כנראה גם יודע להסביר למישהו אחר איך להגיע לשם.
אז אולי במקום להמשיך לנסות שוב ושוב להרוויח את אותם 100 דולר, אני יכול לקחת 20 דולר מ־10 אנשים שרוצים ללמוד איך לעשות את זה בעצמם.
פתאום נוצר עסק חדש.
לא עסק שבו אני עושה את הדבר, אלא עסק שבו אני מעביר הלאה את מה שלמדתי.
אבל אז עלתה לי שאלה אפילו יותר מעניינת.
נניח שבהתחלה לקח לי עשר שעות לייצר את אותם 100 דולר.
עם הזמן השתפרתי. צברתי ניסיון, בניתי תהליכים, למדתי לעבוד טוב יותר, ואחרי תקופה אני מצליח לעשות את אותו הדבר בחמש שעות.
עכשיו יש לי חמש שעות שהתפנו.
ומה אני עושה איתן?
ברירת המחדל היא לעשות עוד
התשובה האוטומטית די ברורה.
אם בחמש שעות אני יודע לייצר 100 דולר, אני יכול לקחת את חמש השעות שהתפנו ולייצר עוד 100.
וזו יכולה להיות בחירה מצוינת.
אם מצאתי משהו שעובד, יש ביקוש ואני נהנה ממנו, לפעמים הדבר הנכון הוא פשוט לעשות ממנו יותר.
אבל זו רק אפשרות אחת.
הזמן שהתפנה הוא הון
אנחנו רגילים לחשוב על כסף כמשאב שאפשר להשקיע.
אבל גם זמן שהתפנה בזכות התייעלות הוא בעיניי סוג של הון.
אם חסכתי חמש שעות בשבוע, נוצר לי משאב חדש שאני יכול לבחור איפה להשקיע אותו.
אני יכול לעשות עוד מאותו הדבר ולהגדיל הכנסה.
אני יכול להשקיע בשיפור נוסף ולנסות להפוך את חמש השעות לשלוש.
אני יכול לבנות משהו שלא תלוי ישירות בזמן שלי: מדריך, קורס, כלי, תבנית, מערכת או מוצר.
ואני יכול גם פשוט לקחת חלק מהזמן הזה בחזרה לעצמי.
להפוך ניסיון לנכס
המחשבה על ה־100 דולר מעניינת אותי במיוחד בגלל האפשרות השלישית.
במקום לעשות שוב את הדבר בעצמי, אני יכול לקחת את מה שכבר למדתי ולהפוך אותו למשהו שעוזר לאחרים.
ברגע הזה אני כבר לא רק מוכר את הזמן שלי.
אני מתחיל להפוך ניסיון לנכס.
יכול להיות שאשקיע חמש שעות ביצירת מדריך ובאותו זמן לא ארוויח כלום.
אבל אם המדריך הזה ממשיך לייצר ערך גם אחרי שסיימתי לבנות אותו, נוצר מינוף.
וזה אחד הדברים שאני הכי אוהב ביזמות סולו.
לא רק לעשות עבודה, אלא לבנות דברים שממשיכים לעבוד גם אחרינו.
אבל לא כל שעה פנויה צריכה להפוך לנכס
קל מאוד לקחת גם את הרעיון הזה רחוק מדי.
בנינו מערכת כדי לחסוך זמן, ואז מיד מילאנו את הזמן בפרויקט חדש.
שיפרנו תהליך, אז הוספנו עוד לקוחות.
אוטומצנו עבודה, אז פתחנו עוד ערוץ.
קנינו לעצמנו חופש, ואז מכרנו אותו מחדש.
לפעמים זה בדיוק מה שאנחנו רוצים.
אבל לפעמים לא.
ובעידן ה־AI השאלה הזאת נהיית חשובה יותר
AI מאפשר לנו היום לעשות בשעה דברים שפעם לקחו כמה שעות, ולבנות לבד דברים שפעם דרשו מאיתנו עוד אנשים.
אנחנו הולכים ונהיים יעילים יותר.
רוב השיחה סביב זה עוסקת בשאלה כמה יותר נוכל להספיק.
אבל בעיניי כדאי לשאול גם את הצד השני:
מה אנחנו רוצים לעשות עם כל הזמן שאנחנו חוסכים?
כי אם כל שעה שחסכנו מיד מתמלאת בעוד משימה, לא באמת קנינו לעצמנו זמן.
רק העלינו את התפוקה שלנו.
וזה לא אותו הדבר.
ואפשרות אחת שאני אוהב: להשקיע חלק מהזמן שה-AI חוסך דווקא בעבודה ידנית שעדיין מלמדת אותי משהו. כתבתי על זה בלא כל עבודה ידנית היא בזבוז זמן.
לפני שמונה שנים עשיתי את הבחירה הזאת בקנה מידה גדול
לפני שמונה שנים עבדתי בהייטק והייתי במסלול טוב.
גדלתי, התפתחתי והתקדמתי מקצועית.
יכולתי להמשיך במסלול הזה.
אבל בחרתי לעבור ל־50% משרה כשכיר.
את החצי השני רציתי להקדיש לבניית דברים משלי, לנסות, ליצור נכסים וללמוד.
אבל לא רק.
רציתי גם להשאיר מקום למשפחה, לתחביבים, לחוויות ולחיים עצמם.
בדיעבד אני מבין שהבחירה הזאת הייתה מבחינתי בדיוק אותה שאלה.
האם אני ממקסם את המסלול שכבר עובד, או שאני מפנה חלק ממנו כדי לבנות לעצמי יותר אפשרויות?
יזמות סולו היא גם הבחירה מה לא למקסם
אנחנו חיים בעולם שאוהב אופטימיזציה.
איך לעבוד מהר יותר.
איך להרוויח יותר.
איך להספיק יותר.
איך לעשות יותר בפחות זמן.
ואני מאוד אוהב יעילות.
אבל ככל שעובר הזמן, אני חושב שהשאלה המעניינת היא לא רק איך לחסוך זמן.
אלא למה אנחנו רוצים לחסוך אותו מלכתחילה.
בעיניי אחד היתרונות הגדולים של יזמות סולו הוא שאנחנו לא חייבים למקסם משתנה אחד.
אפשר לבחור יותר כסף.
אפשר לבחור לבנות נכסים.
אפשר לבחור להשקיע בשיפור נוסף.
ואפשר לבחור לעבוד פחות.
אז מה עושים עם הזמן שהתפנה?
אין לי תשובה אחת.
ולדעתי גם לא צריכה להיות.
אם פעם לקח לי עשר שעות לעשות משהו והיום אני עושה אותו בחמש, לא בהכרח הרווחתי עוד חמש שעות עבודה.
הרווחתי חמש שעות בחירה.
וזה הבדל גדול.
כי בסוף, בעיניי, המטרה של יעילות היא לא בהכרח לעשות יותר.
המטרה של יעילות היא להגדיל את מרחב הבחירה שלנו.
ויעילות היא רק דרך אחת לעשות את זה. על הדרכים האחרות, נכסים, מבנה העסק ומה בכלל כדאי להחזיק בעצמנו, כתבתי במאמר אנחנו רוצים חופש. אבל האם בנינו עסק שמאפשר אותו?
אז אני אשאיר אתכם עם שאלה אחת:
אם מחר תצליחו לעשות את אותה העבודה שאתם עושים היום בחצי מהזמן, מה תעשו עם החצי השני?
תוכן קשור

ניהול אנרגיה ליזמי סולו: לעבוד נכון עם הגוף, החיים והעסק
מדריך מעשי לניהול אנרגיה בעסק של אדם אחד: איך לזהות את שעות השיא, להתאים אליהן את סוג העבודה ולבנות שגרה שעובדת עם החיים האמיתיים.

לא כל עבודה ידנית היא בזבוז זמן: שיעור מאסתי לאודר
לפני שבונים מערכת, כדאי לפעמים לעשות את הדברים ביד. אבל רק כל עוד הם מלמדים אותנו משהו. מה אפשר ללמוד מהשנים הראשונות של אסתי לאודר.

AI לא רק מייצר עוד מאותו הדבר. הוא גם מוציא החוצה את הדמיון שלנו
ראיתי סרטון AI של כלב בריסטה, והוא הצחיק אותי. הוא גם התחבר לי למחשבה על כל הרעיונות שנשארים בראש, כי למי שחשב עליהם אין דרך להוציא אותם החוצה.


