כשאנחנו עובדים לבד, המוח שלנו הוא גם הנכס הגדול ביותר שלנו וגם, לפעמים, החדר הכי מסוכן להיות בו. למה? כי המוח האנושי, על כל גאונותו, מלא ב"באגים", בקיצורי דרך מחשבתיים שנועדו לחסוך לנו אנרגיה. קוראים להם "הטיות קוגניטיביות".
כשאתה חלק מצוות, יש סיכוי שמישהו יאתגר את החשיבה שלך, יציע זווית אחרת ויחשוף את ההטיות האלה. אבל כיזם סולו, אתה נמצא בחדר הדים (Echo Chamber) של איש אחד. המלכודות האלה יכולות להוביל אותך לקבל החלטות עסקיות הרסניות, בלי שאפילו תשים לב שאתה נופל לתוכן.
בוא נדליק את האור על 7 המלכודות הנפוצות והמסוכנות ביותר, וניתן לך את הכלים לזהות ולהימנע מהן.
1. הטיית ביטחון יתר (Overconfidence Bias)
- מה זה בעצם? האמונה שאנחנו טובים יותר, חכמים יותר, או צודקים יותר ממה שאנחנו באמת. זה הקול הפנימי הזה שלוחש "לי זה לא יקרה" או "אני יודע מה אני עושה".
- דוגמה מעולם הסולו: אתה יזם עם כמה הצלחות באמתחתך. אתה מחליט להשיק שירות חדש בלי לעשות מחקר שוק מעמיק, כי אתה "פשוט יודע מה הקהל שלך רוצה". אתה כל כך בטוח בעצמך שאתה מדלג על שלב אימות הרעיון, ומופתע כשההשקה מתקבלת בשקט צורם.
2. אשליית השליטה (Illusion of Control)
- מה זה בעצם? הנטייה להאמין שיש לנו יותר שליטה על אירועים ממה שיש לנו באמת, תוך התעלמות מתפקידם של גורמים חיצוניים ומזל.
- דוגמה מעולם הסולו: קמפיין השיווק האחרון שלך היה הצלחה מסחררת. אתה משייך 100% מההצלחה לאסטרטגיה המבריקה שלך, ומתעלם מכך שאולי המתחרה הראשי שלך בדיוק יצא לחופשה, או שגוגל שחררה עדכון אלגוריתם ששיחק לטובתך. בגלל אשליית השליטה, אתה מנסה לשחזר את אותה אסטרטגיה בדיוק, ומתוסכל כשהיא לא עובדת בפעם השנייה.
3. הטיית האישוש (Confirmation Bias)
- מה זה בעצם? הנטייה האנושית לחפש, לפרש ולהעדיף מידע שמאשר את האמונות הקיימות שלנו, ולהתעלם ממידע שסותר אותן.
- דוגמה מעולם הסולו: אתה מאמין שהדרך הכי טובה לשווק את העסק שלך היא דרך אינסטגרם. אתה מתחיל לחקור ומוצא חמישה מאמרים על סיפורי הצלחה באינסטגרם, מה שמחזק את דעתך. במקביל, אתה מתעלם לחלוטין ממאמרים שמראים שהקהל שלך בכלל נמצא בלינקדאין, כי המידע הזה "לא מרגיש נכון" וסותר את ההחלטה שכבר קיבלת.
4. הטיית העיגון (Anchoring Bias)
- מה זה בעצם? הנטייה להסתמך יתר על המידה על פיסת המידע הראשונה שקיבלנו ("העוגן") בעת קבלת החלטות.
- דוגמה מעולם הסולו: לקוח פוטנציאלי ראשון שואל אותך לגבי מחיר, ואתה זורק באלתור "בסביבות 3,000 שקלים". המספר הזה הופך ל"עוגן" שלך. גם כשהיקף העבודה של הלקוח הבא גדול משמעותית, קשה לך מאוד להתרחק מהמחיר הראשוני שקבעת, ואתה מוצא את עצמך מתמחר נמוך מדי שוב ושוב, כי אתה "מעוגן" למספר הראשון.
5. הטיית האופטימיות (Optimism Bias)
- מה זה בעצם? הנטייה להעריך יתר על המידה את הסבירות לתוצאות חיוביות, ולהעריך בחסר את הסבירות לתוצאות שליליות. זה מה שגורם לנו לחשוב "יהיה בסדר".
- דוגמה מעולם הסולו: אתה מקים אתר חדש ומחליט לדחות את נושא האבטחה והגיבויים "לשלב מאוחר יותר", כי "מה הסיכוי שמשהו רע יקרה דווקא לי?". אתה אופטימי מדי לגבי הסיכויים שלא תהיה בעיה, ומעריך בחסר את הנזק העצום שייגרם אם האתר שלך ייפרץ.
6. כשל העלות השקועה (Sunk Cost Fallacy)
- מה זה בעצם? הנטייה להמשיך להשקיע במיזם או באסטרטגיה (בזמן, בכסף, במאמץ) רק בגלל שכבר השקענו בהם המון, גם כשהם כבר לא הגיוניים או רווחיים.
- דוגמה מעולם הסולו: השקעת שלושה חודשים בפיתוח קורס דיגיטלי. במהלך הדרך, אתה מבין שהשוק לא באמת צריך אותו, ושאין לו ביקוש. אבל במקום לעצור, אתה אומר לעצמך "אבל כבר השקעתי כל כך הרבה זמן… אני לא יכול לזרוק את כל זה לפח". אתה ממשיך להשקיע עוד זמן וכסף, רודף אחרי ההשקעה הראשונית שלך, במקום לחתוך הפסדים ולהמשיך הלאה.
7. כשל התכנון (Planning Fallacy)
- מה זה בעצם? הנטייה הכמעט-אוניברסלית להעריך בחסר את הזמן, המשאבים והמורכבות הנדרשים להשלמת משימה עתידית.
- דוגמה מעולם הסולו: אתה נותן הצעת מחיר ללקוח ומבטיח שהפרויקט יהיה מוכן תוך "שבועיים, גג שלושה". בראש שלך, אתה מתעלם מהאפשרות של תקלות בלתי צפויות, עיכובים מצד הלקוח, או פשוט משימות חיים שצצות. בסופו של דבר, הפרויקט לוקח חמישה שבועות, ואתה נאלץ לעבוד בסופי שבוע כדי לעמוד בלו"ז הלא מציאותי שהצבת לעצמך, מה שפוגע במוניטין ובשפיות שלך.
בשורה התחתונה: אתה לא יכול למחוק את ההטיות האלה מהמוח שלך. אבל עצם המודעות לקיומן היא כוח אדיר. בפעם הבאה שאתה עומד לקבל החלטה חשובה, קח צעד אחורה ושאל את עצמך: "האם יכול להיות שאני נופל כאן לאחת המלכודות האלה?". השאלה הפשוטה הזו יכולה להיות ההבדל בין החלטה מצוינת להחלטה הרסנית.